טורונטו סיימה את 2022/23 במקום הכי גרוע שיש ב-NBA, באמצע. הקבוצה ניצחה 41 משחקים, סיימה במקום התשיעי והפסידה בפליי-אין. היא אמנם החליפה מאמן ואיבדה רכז, אבל קשה להגיד שהתחילה שם בנייה מחדש. אם כולם מתקדמים לכיוון כלשהו ואתה עומד במקום, בטח בליגה הטובה בעולם, אתה כנראה זז אחורה.

מאזן: 41:41, מקום תשיעי במזרח. הפסד לשיקגו בפליי-אין.

מאמן: דרקו ראיקוביץ', שנה ראשונה בקבוצה. יוגוסלבי בן 44 שהיה עוזר המאמן באוקלהומה, בפיניקס וב-3 השנים האחרונות בממפיס ועכשיו עושה את הצעד לתפקיד המאמן הראשי.

מה היה

טורונטו ראפטורס התחילה את 2022/23 בניסיון לשפר את העונה הקודמת, שנגמרה בהדחה ב-6 משחקים מול פילדלפיה, ובניסיון להחזיק מ-2 הצדדים של אותו המקל. מצד אחד לפתח את הכישרון הצעיר (סקוטי בארנס), מצד שני לתת לוותיקים להוביל אותה להופעה מכובדת בפלייאוף ואולי לסיבוב שני. ניק נרס, אחד המאמנים הכי טובים בעולם, נשאר על הקווים. פרד ואן וליט, פסקל סיאקם ועוד נשארו בקבוצה עצמה.

זה לא עבד.

ההגנה הייתה טובה, ההתקפה הייתה ממוצעת בצל ההזדקנות המהירה של פרד ואן וליט והם פתחו את העונה במאזן 12:13. רצף הפסדים הוריד אותם ל-18:13, רצף ניצחונות שיפר במעט ל-30:26 והשינוי המשמעותי הגיע לקראת סוף העונה, כשהם הביאו את יאקוב פרטל והצליחו לייצב את ההגנה.

ב-26 המשחקים מאז הגעתו של פרטל, בעשירי בפברואר, הייתה לראפטורס את ההגנה השישית בטיבה בליגה. הם ניצחו 15 מ-26 משחקים והצליחו להגיע למקום התשיעי ולפליי-אין מול הבולס, אבל הפסידו 105:109 במשחק בו איבדו יתרון של 19 נקודות בבית ולנצח ייזכר בגלל הצעקות של הבת של דמאר דרוזן (מול האקסית). הם אמנם שלטו מתחת לסל, אבל חוסר היכולת של הקבוצה לקלוע שלשות – מגפה שרדפה אותה לאורך כל השנה שעברה – וחוסר הכישרון ההתקפי היו בעוכריהם.

טורונטו הייתה במקום ה-28 בליגה באחוזים מהשלוש ובקליעות מהשלוש, מעל יוסטון ושרלוט שהיו מהקבוצות הגרועות ביותר בכל ה-NBA. האימון של ניק נרס עשה פלאים, אבל הקבוצה לא הצליחה לפגוע מחוץ לקשת. לא רק בגלל הדעיכה של פרד ואן וליט, אלא גם בגלל חוסר ההתקדמות של סקוטי בארנס.

בארנס אמנם השתפר משמעותית כמוסר, אך קלע כמות זהה של נקודות לעונת הרוקי (15.3 למשחק) באחוזים רעים יותר באופן משמעותי, לקח פחות ריבאונדים ונראה פחות טוב גם כשחקן הגנה. לא רק שהוא לא התקדם אחרי עונת רוקי מבטיחה, הוא הלך אחורה בכל מה שקשור לייצור נקודות. בתור הפרנצ'ייז פלייר העתידי של טורונטו, העבודה שלהם בקיץ האחרון הייתה לפתח את הקבוצה סביבו.

הקיץ האחרון

הגיעו: דניס שרודר, גריידי דיק (הבחירה ה-13 בדראפט), ג'יילן מקדניאלס, מרקיז נוואל, דרקו ראיקוביץ'.

עזבו: פרד ואן וליט, וויל ברטון, ניק נרס.

כאמור, הראפטורס מרגישים כאילו הם הקבוצה של סקוטי בארנס. בגיל 22 הוא השחקן הצעיר והמבטיח ביותר שלהם, גם אם יכולת הקליעה שלו לא לגמרי שם. יש לטורונטו מחלקת פיתוח שחקנים טובה מאוד שהצליחה להצמיח כוכבים ולשפר להם את הקליעה (פסקל סיאקם אולי הדוגמה הטובה ביותר, וכבר נגיע אליו), אבל הבעיה הגדולה ביותר הייתה בעיית השלשות. זה גם פגע ביכולת ניהול המשחק המתפתחת של בארנס.

לכן המהלך המשמעותי ביותר של טורונטו בקיץ מבחינת העתיד היה הבחירה בגריידי דיק בדראפט. דיק קלע ב-40.3% מהשלוש במכללות, נחשב לקלע הטוב ביותר בדראפט ואחד שיכול לרווח כבר עכשיו להתקפות NBA וליצור לעצמו זריקות. אם ראיקוביץ' ישתחרר מחלומות חמישיית הפורוורדים חסרי הקליעה של נרס ויתן לו מקום מרכזי, הוא ובארנס יכולים להיות צמד משמעותי לקראת העתיד.

הקטע המעניין, במקרה של טורונטו, הוא שהם עדיין לא הלכו על בנייה מחדש. הקבוצה החתימה את יאקוב פרטל בן ה-27 על חוזה ל-80 מיליון דולר וצפויה לתת את תפקיד הרכז הפותח לדניס שרודר, אלוף העולם הטרי אבל רכז בן 31 שלא היה טוב במיוחד בשנים האחרונות ב-NBA, ולא יכול לרווח את המשחק. קבוצה שמחתימה רכז בן 31 וסנטר בן 27 לא בהכרח חושבת על העונה הבאה.

ההחתמה של ג'יילן מקדניאלס, שחקן לא מוערך מספיק, מעניינת. הם החתימו כאן עוד פורוורד ארוך (2.06 מ') עם מעט קליעה (33.2% השנה מהשלוש, 34.5% מהקריירה) והגנה טובה, כמו בארנס על הנייר או כמו או ג'י אנונבי. סביר שהוא יקבל דקות כגיבוי לשניהם, אבל יחד עם גארי טרנט ג'וניור יש כאן פוטנציאל לרביעייה של שחקנים שיותר מדי דומים אחד לשני.

מה יהיה

חמישייה: דניס שרודר, או ג'י אנונבי, סקוטי בארנס, פסקל סיאקם, יאקוב פרטל.

ספסל: גריידי דיק, פרשס אוצ'יווה, גארי טרנט ג'וניור, מלאכי פלין.

טורונטו, על פניו, קבוצה שהולכת לבנייה מחדש. התלכיד הנוכחי שלה לא מספיק טוב, ראיקוביץ' הצעיר נחשב למאמן שמבין בפיתוח שחקנים ויש להם המון בחירות דראפט. גריידי דיק בן 19.5, סקוטי בארנס בן 22, אוצ'יווה וגארי טרנט בני 24 ומלאכי פלין בן 25. כריסטיאן קוקולקו המבטיח בן 22 וכל אלה, אולי, יכולים לקבל הזדמנויות כדי לראות מי המתאימים ביותר סביב בארנס (הטוב שבחבורה) ומי יכול להיות חלק מהקבוצה הגדולה הבאה של הראפטורס. הפריוויו הזה היה יכול להיות פשוט בהרבה אם היינו אומרים שזאת שנת מעבר ושהם פשוט יקבלו דקות ביחד.

אבל המצב של טורונטו לא כזה פשוט. יש לקבוצה את או ג'י אנונבי, שחקן האבוקדו. אנחנו מחכים במשך שנים שהוא יבשיל, אבל ברוב המקרים פשוט נתעורר יום אחד ונגלה שזה רקוב. כבר כמה עונות אומרים שזאת שנת הפריצה של אנונבי בה הוא יהפוך לכלי התקפי משמעותי, ויכול להיות שזה יקרה גם השנה, אבל בגיל 26 אפשר להיות סקפטיים. שחקן חמישייה לגיטימי, לא הרבה מעבר, ומישהו שדורך על העמדה של סקוטי בארנס. שרודר בן ה-31 יקח את הכדור מהצעירים ברמה מסוימת, פרטל בן ה-27 על חוזה עצום יחסית לתרומתו ההתקפית ויש את שאלת פסקל סיאקם.

סיאקם היה מעולה בשנה שעברה. 24.2 נקודות למשחק, 7.8 ריבאונדים. 5.8 אסיסטים ובחירה ראויה לאול-סטאר, אבל הוא יהיה בן 30 בסיום העונה. ערך הטרייד שלו כבר עכשיו מקסימלי, והיו דיווחי םעל כך שהוא סירב לעבור מטורונטו. הוא מספיק טוב בשביל להיות מספר 2 או 3 באלופה, והיה כזה גם ב-2019 לפני הקפיצה שלו, אבל לא מספיק טוב בשביל להוביל את טורונטו לסיבוב השני בפלייאוף כפי שראינו בכל עונה החל מ-2021 (ב-2020, שנת הבועה, המוביל היה קייל לאורי). הוא לא מספיק טוב בשביל התפקיד שלו, כרגע, ולא מוכן לעבור לשום מקום אחר.

בדרך כלל, סיטואציות כאלה נגמרות בכמה שנות דשדוש בהן השחקנים הצעירים לא מצליחים לקבל את ההזדמנות והשחקנים המנוסים יותר מורידים את ערך הטרייד של עצמם. ראינו משהו דומה באורלנדו של ניקולה ווצ'ביץ', למשל, ולא חסרות דוגמאות אחרות. הכדורסל של סיאקם כשחקן מוביל לא מספיק טוב, המאמן שהביא אותו והוציא מהקבוצה מעל ומעבר למה שהיא שווה כבר לא שם. אם אני צריך להמר, הוא יסיים את העונה במקום אחר (וכך גם אנונבי, וכל שחקן מועיל מעל גיל 25). מצד שני, זה היה ההימור שלי בשנה שעברה. השנה הם עם מאמן פחות טוב ורכז פותח פחות טוב, אבל עדיין ינסו לשחק כדורסל תחרותי.

זה מרגיש מהצד כאילו טורונטו צריכה לפרק את הקבוצה כבר שנתיים ועומדת במקום, אבל יש לה את אחד ממוחות הכדורסל הטובים בעולם על ההגה. מסאי יוג'ירי הוא אחד שיודע לחכות להצעה הנכונה, ואחד שעשה טרייד על הכוכב הכי גדול שלו וזכה באליפות בשנה לאחר מכן. יכול להיות שהסבלנות שלו משתלמת. האם היא תשתלם השנה? אני סקפטי.

ועכשיו לתחזית

תחזית אופטימית: בארנס עושה את הקפיצה גם ברמה ההתקפית, גריידי דיק מצליח להשתלב בחמישייה ובעיות הקליעה מהשנה שעברה נפתרות הודות לרוח של ראיקוביץ' כמאמן. סיאקם נותן עונה נהדרת, שרודר מחליק בטבעיות לתפקיד המנהיג מאליפות העולם ומישהו מהשחקנים הצעירים מסביב לבארנס ודיק (אוצ'יוואה/פלין/טרנט) עושה קפיצה משמעותית שמכניסה אותו לדיון השחקן המשתפר. 44 ניצחונות, המקום השישי במזרח והדחה בסיבוב הראשון של הפלייאוף.

תחזית פסימית: כמות פציעות גבוהה, בדומה למה שקורה להם יותר מדי בשנים האחרונות, והתקפה שהופכת ל-17 שניות של דניס שרודר מכדרר ומחטיא. בארנס עדיין לא מצליח לפגוע בסל ומתגלה כאו ג'י אנונבי 2, סיאקם נותן עונה פחות טובה ומפספס משחקים משלו. אף אחד מהצעירים לא מצדיק את הדקות שלו, אבל האיכות של הסגל הקיים מספיקה בשביל 34 ניצחונות והבחירה השמינית בדראפט. בשנה לאחר מכן הם מגיעים שוב, עם אותו סגל, לאותה נקודה.

תחזית ריאלית: בארנס מראה שיפור קטן, אך לא מספיק בשביל להוביל התקפה בפני עצמו. סיאקם, אנונבי ואולי גם פרטל עוזבים את הקבוצה בדד-ליין למועדונים אחרים, טורונטו מוצאת את עצמה עם המון בחירות לקראת השנים הקרובות ודקות לשחקנים הצעירים שלה. דיק ובארנס מצליחים לשמור על אופטימיות לעתיד, טורונטו מנצחת 32 משחקים ובוחרת ב-5 הבחירות הראשונות בדראפט הקרוב. ריבילד שמחכה לקרות.